ועדה מקומית לתכנון ובנייה שמעונים נ' כים-ניר ניהול שרותי תעופה ונתיבי אויר (1991) בע"מ ואח'

החלטה

בפני טענה מקדמית לביטול כתב האישום מכוח סעיף 149 (10) לחסד"פ [נוסח משולב] התשמ"ב 1982 וזאת מן הטעם שהגשת כתב האישום או ניהול ההליך עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית.

נגד הנאשמים הוגש כתב אישום המייחס להם ביצוע עבירות לפי סעיפים 145 (א) ו- 204 (א) לחוק התכנון והבניה התשכ"ה 1965 דהיינו ביצוע שימוש במקרקעין ללא היתר.

בקצה המזלג, כתב האישום מייחס לנאשמים שימוש במסלול תעופה ובמספר מבנים, ללא היתר, באתר דרומית מזרחית לקיבוץ בארי (להלן: "המנחת").

ב"כ הנאשמים העלו מספר טענות לעניין ביטולו של כתב האישום במסגרת דוקטרינת ההגנה מן הצדק:

לטענת ב"כ הנאשמים לוקה התנהלות המאשימה בעניין המנחת בפגם מהותי נוכח העובדה שכתב האישום הוגש תוך שיהוי ניכר- המנחת הוקם כ - 40 שנה עובר להגשת כתב האישום וזכה לשימוש בברכת הרשויות ובכללן המאשימה.

לטענת המאשימה, לעניין השיהוי נשלחה התרעה לנאשמים עוד בנובמבר 2007 ונוכח העובדה שחלפו שלוש שנים מאז משלוח ההתרעה ועד להגשת כתב האישום הרי שעמדה בפני הנאשמים האפשרות לתקן את הפגם ולכן השיהוי לכשעצמו אינו מצדיק את מחיקת כתב האישום.

לטענת הנאשמים אופי השימוש במקרקעין איננו שימוש חורג מאחר והמנחת משמש למטוסי ריסוס חקלאיים. המאשימה טוענת שהשימוש שנעשה במקרקעין אינו בהתאם לתוכנית החלה על המקרקעין.

לטענת הנאשמים הסתמכו, הנאשמים, על התנהלות הרשויות ועידודן ועמדו בפני מצג של הרשויות כאילו פעילותם הינה בברכת המאשימה ורשויות אחרות. לטענת המאשימה כבר מיום 10.7.06, בדיון שהתקיים במנהל מקרקעי ישראל היו הנאשמים מודעים לכך שנדרש הליך תכנוני להסדרת החריגות ומכאן שמאז ועד מועד הגשת כתב האישום לא פעלו תוך הסתמכות.

הנאשמים טענו כי הנאשמים 2 ו-3 אינם נושאים באחריות נוכח המפורט בבקשתם באשר לזיקה בינם לבין הנאשמת 1 במועדים הרלוונטיים. בנוסף, טוענים הנאשמים כי הנאשם 3 הוסף לאחר תיקון כתב האישום באופן שמהווה התנהלות לא הוגנת מצד המאשימה. לטענת ב"כ המאשימה קיים אינטרס ציבורי בהליכים כנגד כל ההליכים ולטענתו ביצוע העבירות היה בידיעת הנאשמים ולכן קמה אחריות פלילית בעניינם.

הנאשמים טענו להגנה מחמת טעות בהבנת המצב המשפטי לאור הסתמכותם על חוות דעת משפטיות. המאשימה טוענת כנגד חוות הדעת המשפטית עליה הסתמכו הנאשמים. ומכל מקום לטענת המאשימה מיום שהובהר להם באמצעות המפקח כי מתבצע שימוש ללא היתר במבנים, שלוש שנים עובר להגשת כתב האישום, לא יכולים הנאשמים להיזקק להגנה זו.

הנאשמים טענו לאכיפה בררנית. לטענתם אותו מנחת פעל במצבו הנוכחי שנים רבות באמצעות "משקי הנגב" ובעיקר קיבוץ בארי ועד שלא עבר ניהול המנחת לידי הנאשמת 1 לא נקטה המאשימה בכל פעולה כנגד מפעילי המנחת ומבחירתה לפעול רק לאחר שעבר ניהול המנחת לידי הנאשמת 1 עולה אכיפה בררנית ואפליה הנובעת ממניעים פסולים. לטענת ב"כ המאשימה אין די בכך שהאכיפה חלקית בכדי להחשב כאכיפה סלקטיבית ולטענת ב"כ המאשימה לא הובאו ראיות לעניין זה.

דיון

המסגרת מכוחה, טוען ב"כ הנאשמים לביטול כתב האישום, מצויה בסעיף 149 חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 [תיקון אחרון: 09/11/11].

סעיף 149 לחוק, קובע:

" טענות מקדמיות [133] [תיקון: תשס"ז(3)]

לאחר תחילת המשפט רשאי הנאשם לטעון טענות מקדמיות, ובהן –

(1)   ...

(2)   ....

(3)   ...